<h1>ספר החינוך מצוה רי"ח</h1>
<h2>דף קלד.</h2>
לעזוב הלקט לעניים, והוא מה שנופל מתוך המגל בשעת קצירה או מתוך היד בשעת תלישה, שנאמר בלקט [ויקרא י"ט] לעני ולגר תעזוב אותם. משרשי המצוה כתבתי במצות הפיאה מה שידעתי. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [פאה פ"ו מ"ה] שבולת אחת או שתים לקט, שלש אינם לקט, כלומר שאם נפלו שלש שבולים או יותר ביחד מיד הקוצר שלשתן לבעל השדה, שאין דין לקט אלא במועט, ודוקא שנפל הלקט מיד הקוצר בלא אונס אבל הכהו קוץ בידו ונפל אין זה לקט. וספק לקט לקט, שנאמר [תהילים פ"ב] עני ורש הצדיקו צדק משלך ותו לו. ודין תבואה הנמצאת בחורי הנמלים, ודין שבולת של לקט שנתערבה בגדיש, ויתר פרטיה מבוארים במסכת פיאה. ולענין באי זה מקום נוהגת ומי חייב בה ועונש העובר עליה הכל כמו בפיאה.
